מבעיות לפתרונות במדעי המחשב ובכלל (1880.0302)


על הקורס:

המחשב הוא בראש ובראשונה כלי, שהאדם מציב בפניו "בעיות" ומצפה לקבל את "פתרונותיהן". מדעי המחשב התיאורטיים נוסדו והתפתחו מתוך דיון בשאלות כגון:

1. מה הן "בעיות" ומה הם "פתרונות" עבורן?
2. אילו תהליכים מובילים מבעיה לפתרונה (בשפת הדיבור, תהליך כזה נקרא גם הוא "פתרון")?
3. האם יש פתרון לכל בעיה?
4. האם וכיצד ניתן לזהות פתרון בהינתן כזה?
5. האם עצם קיומו של פתרון לבעיה מבטיח אפשרות למצוא אותו?
6. מהי בעיה "קלה" או "קשה" לפתרון?
7. באילו יחידות נמדד הקושי של בעיה, ומה הם הכלים להערכתו?
8. באילו נסיבות נאמר שבעיה היא "קשה מדי" גם אם יש לה פתרון, ואילו "ויתורים" נהיה נכונים לעשות כדי להתמודד איתה בכל זאת, ולו באופן חלקי?

נראה גם כיצד אפשר להקיש מאלו ל"מציאות חיינו", למשל:

9. למה בחינת הסיום של קורס כמעט תמיד קשה לנו יותר מאלו משנים קודמות, שאיתן תרגלנו, ואת כל הפתרונות להן הבנו על בורים?
10. בתהליך התרה של סוגיה פלילית, במה שונה מהותית תפקידו של השופט מאלו של שותפים אחרים למשימה - חוקרים ועורכי דין, ואת מי מאלה יהיה "קל" יותר להחליף בתכנית מחשב?
 
עיקרו של הקורס יוקדש לתשובות, חלקיות לעיתים, שמציעים מדעי המחשב לשאלות הללו.
 
בתוך כך נבחין שמסגרת זו של "בעיות" ופתרונות" עשירה דיה כדי להקיף הליכים קוגניטיביים, שהם לכאורה מורכבים הרבה יותר. נעריך מחדש ונדון במושגים כגון: מידע, ידיעה, הבנה ולמידה; שפות ותחביר; חישוב, חשיבה, אינטואיציה, אינטליגנציה, מודעות עצמית, ו-"מותר האדם" (?).
 
אין צורך בידע קודם, מעבר לזה של בוגר/ת בי"ס יסודי נבון/ה. רצוי להגיע מצוידים בפתיחות מחשבתית וביכולת הפשטה.
 

שעות סמסטריאליות:
2

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>